רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. 31a תָּלָה עֵינוֹי וְאִיסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. צְרַךְ לָךְ צְחַק לָךְ. לָא צְרַךְ לָךְ הִפְלִיג עָלֶיךָ. תְּלַת עֶשֶׂר שְׁנִין עֲבַר עֲלֵיל קוֹמֵיהּ רַבֵּיהּ דְּלָא צְרִיךְ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אְִילוּלֵא דַייוֹ אֶלָּא שֶׁהָיָה מְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ. שֶׁכָּל הַמְקַבֵּיל פְּנֵי רַבּוֹ כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. כְּתִיב וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת הָאֹ֜הֶל וגו'. כַּמָּה הָיָה רְחִיק. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. מִיל. וְהָיָה֙ כָּל מְבַקֵּ֣שׁ מֹשֶׁה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא וְהָיָה֙ כָּל מְבַקֵּ֣שׁ יְי. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמְקַבֵּיל פְּנֵי רַבּוֹ כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב. כְּתִיב וַיֹּאמֶר֩ אַלִיָּ֙הוּ הַתִּשְׁבִּ֜י וגו'. וַהֲלֹא אַלִיָּהוּ טִירוֹנִין לנְּבִיאִים הָיָה. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל עֲמִידוֹת שֶׁעָמַד לִפְנִי אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רַבּוֹ כִּילּוּ עָמַד לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ בָּשֵׁם אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹה. אֲפִילוּ אֵלִיָּהוּ מְבַקֵּשׁ מַיִם לְפָנָיו הָיָה אֱלִישָׁע נוֹתֵן עַל יָדָיו. מַה טַעֲמוֹ. פֹּ֚ה אֱלִישָׁ֣ע בֶּן שָׁפָ֔ט אֲשֶׁר לָמַד תּוֹרָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אֲשֶׁר יָ֥צַק מַיִ֭ם עַל יְדֵ֥י אֵֽלִיָּֽהוּ׃ כְּתִיב וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת יְי לִפְנֵ֣י עֵלִי֑. וַהֲלֹא לֹא מְשָׁרֵת אֶלָּא לִפְנֵי עֵלִי. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל שֵׂירוּת שֶׁשָּׁרַת לִפְנֵי עֵלִי רַבּוֹ כִּילּוּ שָׁרַת לִפְנֵי שְׁכִינָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַיָּבֹ֨א אַֽהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכוֹל לֶ֛חֶם עִם חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָֽאֱלֹהִֽים: וְכִי לִפְנֵי הָֽאֱלֹהִים אָֽכְלוּ. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכָּל הַמְקַבֵּיל פְּנֵי חֲבֵירוֹ כִּילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
תלה עינוי. ר' הושעיה הגביה עיניו והסתכל בר' יוחנן בשעה שלמד ממנו דבר זה. ודוגמתו תמצא בפ' הנחנקין דסנהדרין בהלכה ד' ונשתנית הנוסחא קצת דגריס התם ר' יוחנן בשם ר' הושעיה אינו חייב עד שיורה בדבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים וקאמר התם זחלין אפי' דר' הושעיה כלומר שצהבו פניו ונתן עיניו להסתכל בר' יוחנן כד אמר שמעתתא משמיה וא''ל ר' יוחנן למה את מסתכל בי:
אלא שכל המקבל פני חבירו. לכבודו כאלו מקבל פני שכינה וכאן באו אהרן וכל זקני ישראל לכבוד יתרו:
אפילו אליהו מבקש מים לפניו. ואפילו שירות כזה עשה אלישע לו ולכך תלה הכתוב ואמר אשר יצק מים ולא אמר אשר למד תורה ממנו אלא שגדולה שימושה יותר מלימודה:
והלא אליהו טירונין לנביאים היה. כלומר לא היה מורגל בנביאות עד עכשיו שלא מצינו שנתנבא מקודם ולמה אמר חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אלא מלמד וכו':
מיל. כתיב הכא הרחק מן המחנה וכתיב התם ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה:
כמה הוה רחוק. מן המחנה:
כתיב ומשה יקח את האוהל. איידי דקאמר מהקבל פני רבו מייתי להאי דרשה ולכל הני דאבתרה:
תלת עשר שנין. וקאמר הש''ס אע''פ שאומר לו ר' יוחנן כך מ''מ היה בא לפניו אח''כ י''ג שנה ואף שלא היה צריך לו ועל זה קאמר ר' שמואל דיו לו שכר בזה שהיה מקבל פני רבו בכל יום:
לא צריך לך הפליג עליך. כלומר איני צריך לך ולשמועה שלך שכבר שמעתי זה מאחרי' ולא עוד אלא שהפליגו יותר עליך בשמועתן ושם בסנהדרין שייכא טפי הא דקאמר הפליג עליך דגריס שם לעיל מיניה ר' זעירא אמר לעולם אינו חייב עד שיכפור ויורה בדבר שעיקרו מד''ת ופירושו מד''ס והוא שיגרע ויוסיף ובדבר שהוא מגרע הוא מוסיף:
צריך לך צחק לך. אם אתה מצחק והנאך על זה שאני צריך לך ולשמעתתך:
אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מַעֲשָׂה בְתַלְמִיד ווָתִיק לָמַד עִיבּוּרוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה לִפְנֵי רַבּוֹ. וּבָא וְעִיבֵּר אֶת הַגָּלִיל. וְלֹא הִסְפִּיק לְעַבֵּר אֶת הַדָּרוֹם עַד שֶׁנִּטְרְפָה הַשָּׁעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ובא ועיבר את הגליל. על ידי כך ולא הספיק להתיר בדרום של ארץ ישראל על ידי עיבור עד שנטרפה השעה:
למד עיבורו. דין העיבור ושנותנין עיבור לעיבור:
רִבִּי אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חִייָה רוֹבָה וּבַר קַפָּרָא. חַד אָמַר הַדַא דְאַתָּ מַר בְּעִיר גְּדוֹלָה. אֲבָל בְּעִיר קְטַנָּה לֹא תְהֵא הַתּוֹסֶפֶת יְתֵירָה עַל הָעִקָּר. וְחָרָנָה אָמַר. בֵּין גְּדוֹלָה בֵין קְטַנָּה דַּיּוֹ אַלְפַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דאת אמר. שמעברין את העיר ועושין אותה כמין טבלא מרובעת בעיר גדולה אבל בעיר קטנה שאין בעיר עצמה כ''כ לא שא''כ תהא התוספת יתרה על העיקר ואינו בדין ואידך אמר בין גדולה בין קטנה דיו אלפים כלומר מעברין אותה ועושין אותה כטבלה מרובעת ודיו למדידת תחומין שלה אלפים כדין כל תחומי עיירות:
מַהוּ לִיתֵּן עִיבּוּרּ לְעִיבּוּרּ. מִילְּתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָֽמְרָה כֵן. נוֹתְנִין עיבּוּרּ לְעִיבּוּרּ. דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי. יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין מִצּוֹר לְצִידוֹן מִטִּיבֵּרִיָּה לְצִיפּוֹרִין עַל כְדֵי מְעָרוֹת וְעַל יְדֵי בּוּרְגָּנִין. כָּאן לְהִילּוּךְ וְכָאן לְעִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו ליתן עיבור לעיבור. ופריך מאי תיבעי לך הא מילתיה דרשב''י אמרה כן שנותנין דאמר לעיל יכול אני לעשות וכו' והרי זה עיבור לעיבור. ומשני כאן להילוך לא קא מיבעי לי כדרשב''י שיכול הוא להלך ע''י עיבור הסמוך לעיבור הראשון וכן עד מהלך כמה ימים כי קא מיבעיא לי כאן לעיבור אם אותו עיבור השני נחשב כעיבור הראשון ממש או לא ונ''מ לענין דין נותן העירוב דתנן לקמן בפרקין הנותן עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום ואם נתן עירובו בעיבור השני מהו ולא איפשיטא:
מַהוּ לִיתֵּן פָּגוּם לְפָגוּם. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָֽמְרָה כֵן. נוֹתְנִין פָּגוּם לְפָגוּם. דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת שֶׁתְּהֵא בֵּית מָעוֹן מִתְעַבֶּרֶת עִם טִיבֵּרִיָּא וְאַתְּ רוֹאֶה אֶת הְאִיצְטַדְיוֹן כִּילּוּ הִיא מְלֵיאָה בָתִּים. וְהַַקַּצְרִין נָתוּן בְּתוֹךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים לָאִצְטַדְיוֹן. וּבֵית מָעוֹן נָתוּן בְּתוּךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים לַקַּצְרִים. וְאִין תִּמְשַׁח מִן פֵּיגְמָא. לֵית נַפְשָׁא דִּסְרִיקִין בְּתוֹךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים. וְאִן תִּמְשַׁח מִן פְּחוֹרְתָא. נַפְשָׁא דִּסְרִיקִין בְּתוֹךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ואין תמשך מן פיגמא וכו'. כלומר והשתא אם תמדוד מן פגום הנכנס שיש בתוך אלו המקומות אין אתה מוצא לנפשה דסריקין שהוא סמוך לבית מעון נפש א' על הקבר ונקרא סריקין שתהא בתוך ע' ושיריים מאותו מקום שיש בה פגום הנכנס ולשאתה יכול לילך לבית מעון ע''י כך אבל אם תמדוד מן פחורתה והוא מקום בליטת השקוף שכנגד אותו פגום ונקרא פחורתה אתה מוצא שתהא נפש דסריקין בתוך ע' ושיריים ויכול אתה לילך עד בית מעון וש''מ שנותנין דין פגום אחר לדין פגום הראשון:
מהו ליתן פגום לפגום. אם יש עוד פגים אחר שהוא לחוץ מעיבורה של עיקר העיר ובתוך ע' ושיריים של פגום הראשון אם נותנין לו נמי מדידת התחום להלן כמו להראשון וקאמר ממילתיה דרשב''ל שמעינן דנותנין פגום לפגום דאמר רשב''ל יכול אני לעשית שתהא בית מעון שהיא רחוקה מטבריא ותהא נחשבת כעיבורה של טבריא לפי שאת רואה את מקום הנקרא איצטדין והיא סמוכה לטבריא ע''י מדידת דין פגום כאלו היא מלאה בתים לפי שיש בה בית דירה ומקום הנקרא קצרון נתוך בתוך שבעים ושיריים לאיצטדין ובית מעון בתוך ע' ושיריים לקצרון:
ע''י מערות. שיש עליהן בית דירה וע''י בורגנין שבהן בית דירה לשומרי פירות:
מצור לצידון. אפי' הן רחוקין כמה אלפים זו מזו וכן מטבריה לצפורי:
מילתא דר' שמעון. נמי אמרה כן:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מֵאֵיכָן מְעַבְּרִין. כְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף עַד אַלְפַּיִן אַמָּה. אָמַר רִבִּי יִוֹסֵה לְרִבִּי יָסָא בַּר אָחָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא כְנֶגֶד הַפָּגוּם. אֲבָל מִכְּנֶגֶד הָעִיר אֲפִילוּ כַמָּה. אֲמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סְבַר כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה חֲמִית מֵימַר פָּגוּם. אוֹ נֹאמַר הָהֵן גַּו פָּגוּם. אָמַר רַב נַחְמָן. 31b עַד רֹאשָׁהּ דִּמְדִינָתָא. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָֽמְרָה כֵן. דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי. יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין מִצּוֹר לְצִידוֹן מִטִּיבֵּרִיָּה לְצִיפּוֹרִין עַל יְדֵי מְעָרוֹת וְעַל יְדֵי בּוּרְגָּסִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר רב נחמן עד ראשה דמדינתא. הא דקתני גשרים ונפשות שיש בהן בית דירה ואפילו הן מתוך שבעים ושירים לתוך שבעים ושיריים אחרים ועד ראש המדינה כולה הרי הכל כעיר אחת נחשבין ומודדין התחום מחוץ לבית דירה האחרון:
וא''ל ומה חמית מימר פגום או נאמר ההן אינו פגום. כלומר דהדר אמר ר' יוסא לר' יסא בר אחא דאף על גב דמסתברא הכי לאו מילתא היא והיינו טעמא דר' יוחנן דקאמר כנגד השקוף דאי כדאמרי מעיקרא דהמדידה היא מכנגד קרן הפגום קשיא ומה חמית מימר למדוד בתחלה מהפגים או נאמר דההן קרן האחר שהוא שקוף ואינו פגום יותר ראוי למדוד ממנו שהוא יוצא מהעיר עצמה ולחוץ ולפיכך אמר ר' יוחנן שמודד בתחלה מהשקוף בחוט מתוח על פני רוחב העיר ומאותו החוט שהוא כנגד השקוף ברוחב מודד הוא אלפים אמה:
אוף אנא סבר כן. דהכי מסתברא טפי:
א''ל. ר' יסא בר אחא לר' יוסה:
לא מסתברא אלא כנגד הפגום אבל מכנגד העיר אפי' כמה. כלומר הא טפי מסתברא שהמדידה בתחלה מהפגום באורך עד שיהא שוה עם השקוף ומאותו מקום שהוא כנגד הפגום מודד התחום וא''צ להשגיח מכנגד העיר שהרי אפי' יותר כמה מאלפים מן העיר אין בכך כלום שמדידת התחום מן העיבור הוא וכאופן הא' שפירשנו:
כנגד השקוף עד אלפים אמה. הרי זה כאופן הב' שמודד בחוט מתוח מאותו קרן השקוף שעל פני רוחב העיר ומודד התחום מכנגד השקוף שהוא מאותו החוט המתוח ממנו שהוא כנגד העיר:
מאיכן מעברין. משום דבמתני' סתמא קתני מוציאין את המדה כנגדה ואם יש כאן בקרן אחת פגום נכנס לפנים ובקרן אחרת שכנגדה בליטה אחת יוצאת לחוץ וזהו נקרא שקוף ששוקף יותר לחוץ. והשתא איכא למימר דמוציאין את המדה דקתני על אחד מן שתי האופנים מיתפרשא או שמוציאין את המדה בתחלה מהפגום הנכנס ולהלן באורך עד שתהא המדה שוה באורך כנגד אותו הקרן השקוף ומודדין התחומין ממקום הזה שהוא כנגד הפגום ושוה למדת אורך השקוף והרי יש כאן עיבור להעיר ואינו צריך למדוד עוד בחוט מתוח מכנגד קרן הפגום עד השקוף שכנגדו על פני רוחב העיר ולמדוד התחומין מאותו החוט המתוח שהוא נגד העיר לפי שאין משגיחין על העיר שהרי מדת התחום מתחיל ממקום שהוא כנגד קרן הפגום ושוה עם השקוף שכנגדו בקרן האחרת ואע''פ שמהעיר עצמה יש יותר מתחום אלפים והרי זה אופן אחד או שנאמר שמודד בתחלה מאותו קרן השקוף בחוט מתוח על פני רוחב העיר ומאותו חוט המתוח שהוא כנגד הקרן השקוף ברוחב וכנגד העיר מודד התחום ובזה פליגי כדלקמי':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source